החלטה בתיק רת"ק 49940-10-12

1.                    בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר נ' נחשון) מיום 21.9.12 בת.ק. 35608-04-12 בו נדחתה תביעתו של המבקש.

2.                    לבית משפט קמא הוגשה תביעה על סך של 9,368.89 ש"ח בגין נזקי רכוש שנגרמו למבקש בתאונת דרכים שאירעה ביום 31.1.12. בכתב התביעה טען המבקש כי הרכב של המשיב מס' 1 (להלן: "רכב המשיב") פגע ברכבו בצד השמאלי (בדלת הנהג).  מתוך תיאור התאונה בכתב התביעה ובתסריט שערך המבקש עולה כי המדובר בצומת שבו חמישה נתיבים: שלושה מיועדים לנסיעה ישר ושניים מיועדים לנסיעה שמאלה. רכב המבקש עמד בנתיב השני מימין ורכב המשיב עמד בנתיב הרביעי מימין. לטענת המבקש בתחילת הנסיעה סטה רכב המשיב שני נתיבים ימינה ופגע ברכבו בעת שנסע ישר.

3.                    בכתב ההגנה חלקו המשיבים על גרסתו של המבקש. טענתם הייתה כי הנהג שנהג ברכב המבקש סטה עם רכבו במטרה לפנות שמאלה למרות שהיה בנתיב המיועד לנסיעה ישר ובכך גרם באשמתו לתאונה.

4.                    המבקש, מי שנהג ברכבו וכן מי שנהגה ברכבו של המשיב העידו בפני בית המשפט.  גרסתו של הנהג ברכב המבקש הייתה כי היה במסלול המיועד לנסיעה ישר ועמד ברמזור. הנתיב משמאלו היה ריק והאור ברמזור התחלף לאור ירוק. הוא רצה לנסוע אך טרם החל בנסיעה ורכב המשיב, שבו נהגה נהגת, הגיע במהירות, נכנס למסלול שלו ופגע ברכב.  גרסתה של הנהגת ברכב המשיב הייתה כי עמדה בנתיב הסמוך לנתיב בו עמד רכב המבקש. רכב המבקש החל בפנייה שמאלה למרות שהיה בנתיב המיועד לנסיעה ישר וכך נפגע מרכב המשיב ובלשונה של הנהגת "הוא גנב את הצומת" (עמ' 3, ש' 16).

5.                    לאחר ששמע את שני הנהגים החליט בית משפט קמא להעדיף את הגרסה מטעם המשיבים. הוא מציין כי לא מצא לתת אמון בגרסתו של הנהג מטעם המבקש בשל אי קוהרנטיות בגרסתו תוך שהוא מנמק מדוע העדיף את גרסת הנהגת ברכב המשיב. עוד נסמך בית משפט קמא בהעדפת גרסת הנהגת ברכב המשיב על תמונות הנזקים ומצא כי ניתן ללמוד מהן כי רכב המבקש סטה מנתיבו בניגוד למותר.  לפיכך דחה בית משפט קמא את התביעה תוך שהטיל על המבקש תשלום הוצאות משפט בסכום של 500 ש"ח.

6.                    דעתו של המבקש אינה נוחה מפסק הדין והוא טוען כי פסק הדין מוטעה ושגוי. המבקש מפנה לגרסאות השונות שניתנו, לפערים שיש בין המובאות מתוך הגרסאות בפסק הדין למה שנאמר ולכך שתמונות הנזק מצביעות על אחריות הנהגת ברכב המשיב.

7.                    לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק הדין, בכתבי הטענות, בפרוטוקול ובראיות לא מצאתי כי יש מקום למתן רשות ערעור על פסק הדין. עיון בפסק הדין מעלה כי הוא מבוסס על ממצאי מהימנות שנתן בית משפט קמא לגרסת נהג אחד על פני גרסתו של הנהג האחר. לצד התרשמות זו, שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, נסמך בית משפט קמא על תמונות הפגיעה התומכות בגרסת הנהגת ברכב המשיב ושוללות את האופן המתואר על ידי נהג ברכב המבקש. לא מצאתי כל עילה להתערבות בקביעות עובדתיות אלה, הנסמכות על גרסאות העדים בפני בית המשפט וכן על ממצאים אובייקטיביים הנלמדים מתמונות הנזק ומהפגיעה בדלת השמאלית הקדמית. תמונות אלה מתיישבות יותר עם גרסת הנהגת ברכב המשיבים כפי שקבע בית משפט קמא. משכך אין מקום למתן רשות ערעור.

8.                    הבקשה נדחית.

9.                    משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.  הפקדון יושב למפקיד.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ג , 14 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: